השבוע האחרון היה אחד השבועות העמוסים והמתוקשרים בתולדות AOL החדשה. החברה, שהחלה בתור ספקית תקשורת ב-1983 ואיבדה את המיקוד דווקא בשנות השיא של האינטרנט, השכילה לבצע מיקוד מחדש בשנים האחרונות ולהבין שאספקת שירותים ותשתיות כבר מזמן לא נמצאת במרכז הזירה והמלך החדש של העולם הוא התוכן. בתחום הקישוריות והשירותים, סבלה החברה מתחרות קשה בין אם מצד ענקיות התקשורת הגדולות דוגמת AT&T שהציעה מחירים זולים יותר ובין אם מצד חברות קטנות ומקומיות אשר הציעו שירותים המותאמים אישית לקהל המקומי. התחרות הקשה בתחום, יחד עם התפוצצות בועת הדוט-קום הובילה את החברה הענקית לקשיים פיננסיים ורצון להתפתח לאפיקים נוספים וכתוצאה מכך נולד המיזוג עם ענקית התוכן והמדיה Time-Warner
השינוי שעברה החברה, אשר קיבלה חיזוק בדמות החלפת מנהלי התחומים והמנכ"ל מתוך קבוצת Time Warner, לא הצליח לשפר את מצבה והחברה המשיכה לאבד מגודלה ומכמות המנויים שלה. בשלושת השנים שעברו מיוני 2007 ועד יוני השנה, צנחה כמות המנויים של החברה ב-60 אחוזים. בעקבות הנטישה ההמונית וחוסר אמונה בתוכניות העתידיות, ערך המניות של החברה צנח במקביל במעל ל-90 אחוזים מערך של 226 מיליארד דולר לפחות מ-20 מיליארד. בצד קיצוני של מוצא אחרון, החליטה הנהלת AOL-Time-Warner לנסות ולהיפטר מהספינה הטובעת והודיעה כי AOL תיפרד מתוך המעטפת של החברה ותונפק כחברה עצמאית תחת המותג AOL, כפי שקרה לבסוף בחודש דצמבר האחרון.
התוכן הוא המלך
באוקטובר 2005, המשק כבר היה בעלייה דוהרת לאחר הנפילת של הדוט.קום ובזמן שמנהלי החברה ניסו לחפש בכל הכיסים דרכים חדשות לייצר הכנסות, אתרי תוכן ובלוגים גדולים החלו להיכנס לתוך זרם המדיה המרכזי בארצות הברית. בסוף אותה שנה, יש שאומרים שהיה זה סוג של בלון ניסוי, קנתה AOL את חברת הבלוגים Weblogs, המפעילה בין השאר גם את בלוג הגאדג'טים הפופולארי בעולם, Engadget. יחד עם הרכישה של Gawker Media (המפעילה של בלוגים גדולים כגון Gizmodo ו-Life Hacker), החלה התעשייה לעבור תהליך שבו בלוגים גדולים ואתרי תוכן הפכו לאחד ממרכזי ההכנסות הגדולים בעולם האינטרנט.
אם מסתכלים על התהליך שעבר עולם האינטרנט בחמש השנים האחרונות, ניתן לראות שינויים משמעותיים המגבירים את כוחם של ה"אנשים הקטנים", של הבלוגים ושל כל אותם גופים שיודעים לנצל תוכן איכותי. הדוגמא הטובה ביותר לכך, הוא דווקא בלוג הטכנולוגיה והמדיה החברתית Mashable, שבחר שלא להענות להצעות רכישה מוקדמות שקיבל במהלך הדרך. מייסד הבלוג שכיום משמש כמנכ"ל החברה, פיט קאשמור, מחזיק היום בידיים נכס השווה מעל ל-100 מיליון דולר לפי הערכות שווי חיצוניות.
למה זה שווה כל-כך הרבה ואיפה פה הכסף?
היחס בארץ לתעשיית הבלוגים הוא עדיין שונה ממה שקיים בארצות הברית. האמונה שבלוג יכול להרוויח מספיק כסף בשביל לקיים את בעליו, שלא לדבר על להקים חברה שמעסיקה עובדים מאחוריו, עדיין נשמע לאנשים מגוחך למדי, אף על פי שקיימות תוצאות בשטח שמדברות בעד עצמן. אבל אם נניח לשנייה את מה שקורה בישראל ונסתכל לרגע על מה שקורה בארצות הברית, אנחנו רואים שבלוגים שמצליחים להגיע למספר כניסות מכובד, יכולים להרוויח מיליוני דולרים בשנה מפרסום בלבד. אין ספק שצריך קצת יותר מכמה מיליוני דולרים על-מנת להקים אופרציה גדולה ומשומנת כמו Techcrunch, אך גם כאן מצאו בעלי הבלוגים פתרונות יצירתיים ליצירת הכנסות נוספות, בין אם מדובר בפתיחת בלוגים נוספים בנושאים משיקים (ראה ערך CrunchGear), השקת אתרים המספקים שירותי ערך מוסף (CrunchBase) והפקת אירועים גדולים שיכולים להכניס בעצם מיליוני דולרים בכל אירוע.
אבל זה כסף קטן לחברה גדולה כמו AOL
אז בכל זאת למה שחברה גדולה כמו AOL תתעניין בעסק שהמחזור שלו עומד על סביבות ה-10 מיליון דולר? הסיבה לכך טמונה בערך האמיתי שעומד מאחורי קהל הגולשים הנאמן של Techcrunch ושל בלוגים אחרים בדמותו. גם ההנהלה העצמאית של TechCrunch, החלה להבין בשנתיים האחרונות שהשווי הגדול של האתר נובע לאו דווקא מההכנסות הישירות שמגיעות כתוצאה מפרסום, אלא יותר מהיכולת שלו להשפיע ולשנות דעה בקרב אותם מיליוני קוראים שנכנסים אליו מדי חודש.
הסכום שבו נרכש Techcrunch אמנם לא פורסם באופן רשמי, אך ההערכות מדברות על סכומים הנעים בין 25 ל-40 מיליון דולר. בפועל, סכום העסקה האמיתי לא באמת משנה. AOL מצידה, יצאה עם רכישה איכותית חדשה שלמעט הפעילות שמחזיקה את עצמה ואפילו מרוויחה כמה מיליוני בשנה ברמה התפעולית, היא מחזיקה כוח השפעה אדיר בכמעט כל אחד מהתחומים החמים שמניעים היום את הכלכלה העולמית. מי יכול להעמיד תג מחיר לדבר כזה?